פסק דין בתביעת דמי תיווך - שיבס נגד סוויצ אפ בע"מ
בית משפט בישראל · תיק 55385-07-21 · 2025-01-13
הרקע העובדתי
התובע, מתווך מקרקעין, דרש דמי תיווך נוספים מהנתבעת (חברת השכרת שטחי משרד) בגין עסקת שכירות נוספת של הלקוח 'ג'ייפרוג' בבניין 'רסיטל'. התובע טען כי הסכם התיווך כלל את כלל הנכסים של הנתבעת עבור הלקוח. הנתבעת טענה כי ההסכם הוגבל לנכס בודד בשדרות ההשכלה בלבד, ועסקה זו לא יצאה לפועל באותו בניין. בית המשפט בחן את נוסח ההסכם, את המחיקות בכתב יד בו, ואת התנהגות הצדדים.
השאלה המשפטית
האם הסכם תיווך במקרקעין שבו נמחק שם הנכס המקורי והוסף שם לקוח ספציפי, מחייב את הנתבעת בתשלום דמי תיווך גם בגין נכסים אחרים שהושכרו לאותו לקוח במועד מאוחר יותר?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי חרף הפגמים המהותיים בהסכם (העדר פירוט נכס), לא הוכח שהנתבעת התחייבה לשלם דמי תיווך על עסקאות עתידיות בנכסים אחרים שטרם היו ברשותה בעת חתימת ההסכם.
העיקרון המשפטי
חוק המתווכים במקרקעין מחייב ציון פרטים מהותיים בהזמנה בכתב. השלמת פרטים חסרים באמצעות עקרון תום הלב מוגבלת למקרים שבהם ברור שהצדדים הסכימו על התחייבות רחבה, מה שלא הוכח במקרה זה.
המשמעות המעשית
מתווכים חייבים להקפיד על ניסוח ברור ומדויק בהסכמי תיווך, במיוחד כאשר מדובר בהתקשרויות עתידיות או בנכסים שטרם הושכרו, אחרת הם מסתכנים באובדן הזכות לדמי תיווך.
פסק הדין ממחיש מדוע חשוב לנסח במדויק את זהות הלקוח, הנכס והיקף השירות. לפני חתימה ניתן לקבל בדיקה משפטית להסכם תיווך ולצמצם מחלוקות על דמי תיווך ועל מבחן הגורם היעיל.
פסק הדין במקור הממשלתי
